הרבה השתנה בשנים האחרונות במערכות היחסים בין יהודי ישראל ליהודי ארה”ב. אם בעבר הרגישו יהודי ארה”ב שמחויבותם לתמוך בישראל. היום ישראל מצהירה שתמיכתם כבר לא נדרשת, לא רק שהיא לא נדרשת אלא שישראל נמצאת היום במעמד ויכולות שהיא יכולה לתמוך ביהודי התפוצות. כך אמר ראש הממשלה נפתלי בנט בביקור האחרון שלו בארה”ב.
ישראל כמקום מפלט ליהודי ארה"ב
מגפת הקורונה דחתה מפגשים וכנסים בין ישראלים ליהודי ארה”ב ועבר הרבה זמן מאז התקיים כנס דירות לאמריקאים. בשעה טובה התקיים הכנס בפעם הראשונה מזה שנתיים ב14.11.2021 בניו יורק. בכנס היו חברות רבות שהציגו את מרכולתם למבקרי הכנס והציעו להם לקנות דירות בישראל.
כמו כל העולם הקורונה שינתה את כללי המשחק ויהודי ארה”ב שנכחו בכנס הביעו את תחושותיהם הגוברות כי אין להם מקום אחר בעולם מלבד ישראל. משבר הקורונה הציף את תחושת הארעיות במה שהרגיש עד עכשיו וודאי ובמקביל אנטישמיות הולכת וגוברת בעיקר באוניברסיטאות מאותות ליהודי ארה”ב כי הזמן דוחק והגיע השעה לעשות שינוי.
לפני עשור הרוכשים העיקריים היו רוכשים בעלי אמצעים שהרשו לעצמם לקנות דירות יוקרה בממילא בירושלים, או בתל אביב מול הים. אותם רוכשים קנו דירות להשקעה כדי שיהיה להם דירה במלאי, בהרבה מהמקרים לא השכירו אותם ואתם דירות הפכו לדירות הרפאים המדוברות של אותה תקופה. החגיגה הופסקה לפני עשור כשנושא חוק הלבנת ההון נכנס למשנה תוקף והמיסוי על רוכשי תושבי חוץ גדל לכדי 10% משווי הקנייה. בסופו של דבר מי שקנה לפני עשור הרוויח את מה שהרוויח אבל זן זה של רוכשים הדיר את רגליו מהשוק הישראלי והשוק חווה ירידה קיצונית במספר הרכישות של תושבי חוץ.

רוכשי הדירות החדשים
הרוכשים החדשים הם רוכשים בעלי אמצעים נמוכים משמעותית מהרוכשים שהכרנו לפני עשור, אלה רוכשים שמגיעים ממניעים שונים לגמרי, הם קונים לעצמם מקום מפלט, סוג של מקלט במקום שהם יודעים טוב מאוד שהוא הבטוח ביותר עבורם.רוכשים אלו מחפשים אלטרנטיבות זולות יותר מירושלים ותל אביב ורוכשים דירות באזורים כמו בית שמש, חיפה, גוש עציון, רעננה ועוד אזורים נוספים שאינם נחשבים יוקרתיים ומשקפים רכישות צנועות ופרקטיות יותר לחיי משפחה וקהילה.
פגשתי את הקהל פנים מול פנים, שמעתי על האירועים שהם חווים מול המקומיים, את הקשיים המשפחתיים, על ההתבוללות הבלתי נתפסת שמתקבלת במידה מסוימת באדישות מחרישת אוזניים על ידי אחינו היהודים בתפוצות. שמעתי את המניעים שלהם וחשבתי לעצמי כמה בר מזל ואיזו מתנה נפלאה שהורי עשו את המאמץ עוד בשנות השישים, עלו לארץ ודאגו לחנך אותי ואת אחיותיי לאהבת הארץ בחיבור שורשי ועמוק לאנשים שחיים בו. לא די ששבחה של הארץ זועק בתפארתו מול עיננו יום יום, שיבחה של הארץ מופיעה בכתובים פעמים כה רבות עד שלא ניתן להתכחש לברכה שמקיפה אותנו:
“כִּי ה’ אלוקיך מְבִיאְךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מַיִם עַיַנֹת וּתֶהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר: אֶרֶץ חִטָּה וְשֶׁעֵרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זַיִת שָׁמֵן וּדְבַשׁ: אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְּמִסְכֵּנֻּת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תְּחַסֵּר כָּל בָּהּ אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַּרְזֶל וּמֵהַרְרֵיָּה תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת :” (דברים פרק ח, ז’-ח’).
עוד כתוב בנושא התפוצות:
“ארץ אשר ה’ אלוקיך דרש אתה תמיד עיני ה’ אלוקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה:” והיא בניגוד גמור לארץ מצרים (ארץ מצרים מתוארת פה כשם גנרי לכל מה שלא ארץ ישראל), כפי שנאמר (דברים פרק י”א, י’-י”ב) “כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה לא כארץ מצרים הוא אשר יצאתם משם אשר תזרע את זרעך והשקית ברגלך כגן הירק: והארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה ארץ הרים ובקעת למטר השמים תשתה מים :”
מי שבוחר לראות מה לא טוב בארץ שלנו מפספס את העיקר, בכל סיטואציה בחיים יש דברים לא טובים שנדרש לשפר, גם זוגיות צריכה תמיד תחזוקה ושימור, לא נכון לשבור את הכלים על כל משבר הכי קטן. זה שיש דברים לשפר לא אומר שזוגיות היא לא טובה, זה רק אומר שעדיין לא הגעתם לגן עדן וצריך לעשות עוד עבודה.
גם הארץ שלנו, המדינה שלנו והחברה הישראלית המורכבת. יש בה אומנם הרבה מה לשפר ודברים משתפרים בציר הזמן, אבל זאת הזוגיות האמיתית שלנו כעם והיא הכי טובה עבור העם היהודי.